אבא אמא
הקשר עם ההורים – האם הוא יכול להשתקף גם בגוף?
אני מאמינה שהגוף שלנו נושא לא רק את הכאב שאנחנו מרגישות היום, אלא גם את סיפור החיים שלנו.
לעיתים, כשאנחנו מתבוננות בכאב, אנחנו מגלות שהוא מזמין אותנו להתבונן גם בדרך שבה גדלנו, במערכות היחסים הראשונות שלנו ובדפוסים שליוו אותנו לאורך השנים.
אחד הקשרים המשמעותיים ביותר בחיינו הוא הקשר עם דמויות ההורים.
לא משום שהם אשמים במה שאנחנו חוות היום, אלא משום שדרכם למדנו את השיעורים הראשונים שלנו על אהבה, ביטחון, גבולות, קבלה, שייכות וערך עצמי.
כל אחת מאיתנו מגיעה עם סיפור
אין ילדות מושלמת.
לכל אחת מאיתנו יש חוויות שעיצבו אותה.
לפעמים אלו אירועים גדולים שאנחנו זוכרות היטב.
ולפעמים דווקא הרגעים הקטנים, שחזרו על עצמם שוב ושוב, הם אלה שהשאירו את החותם העמוק ביותר.
גם ההורים שלנו הגיעו להורות עם הסיפור שלהם.
עם הערכים שעליהם גדלו.
עם האהבה שקיבלו.
ועם המקומות שבהם גם להם היה חסר.
ההבנה הזו אינה מבטלת את הכאב, אבל היא יכולה לאפשר לנו להתבונן בו מתוך יותר חמלה – גם כלפי עצמנו וגם כלפיהם.
דמות האב ודמות האם
בגישה הטיפולית שלי, דמות האב עשויה להיות קשורה לתחושת ביטחון, גבולות, אחריות, עשייה, קבלת החלטות והיציאה אל העולם.
דמות האם עשויה להיות קשורה לאהבה, קבלה, שייכות, מגע, הכלה והיכולת לקבל תמיכה.
חשוב לי להדגיש שאין כאן חלוקה מוחלטת.
לעיתים דמות אחת מילאה גם את התפקידים שמזוהים עם האחרת, ולעיתים היו אלו אנשים משמעותיים אחרים בחיינו שעיצבו את התחושות הללו.
המטרה אינה להכניס כל אדם לתבנית, אלא להזמין להתבוננות בחוויות האישיות שעיצבו אותנו.
הדפוסים שאנחנו נושאות איתנו
לפעמים מה שממשיך ללוות אותנו הוא דווקא מה שהיה בעודף.
ביקורת.
שליטה.
דאגה.
ציפיות גבוהות.
ולפעמים זה מה שהיה חסר.
תחושת ביטחון.
הקשבה.
גבולות בריאים.
חיבוק.
או תחושת שייכות.
עם השנים, החוויות האלה עשויות להשפיע על הדרך שבה אנחנו מתייחסות לעצמנו, יוצרות מערכות יחסים, מציבות גבולות, מבקשות עזרה או מתמודדות עם אתגרי החיים.
ומה הקשר לגוף?
אני לא מאמינה שכל כאב בגוף נובע מהילדות או מהקשר עם ההורים.
אבל אני כן מאמינה שלפעמים הגוף מספר סיפור רחב יותר.
כאשר כאב חוזר שוב ושוב, הוא יכול להיות הזמנה לעצור לרגע ולשאול:
- אילו דפוסים אני עדיין נושאת איתי?
- האם הם עדיין משרתים אותי?
לא כדי לחפש אשמים.
לא כדי להישאר בעבר.
אלא כדי להבין את עצמנו טוב יותר, ולאפשר לעצמנו לבחור דרך חדשה.
שאלות להתבוננות
- אילו מסרים קיבלתי בילדות על אהבה, ביטחון וערך עצמי?
- האם קל לי לבקש עזרה או שאני רגילה להסתדר לבד?
- האם אני מציבה גבולות שמכבדים אותי?
- האם יש דפוסים שאני ממשיכה לשאת, למרות שהם כבר לא משרתים אותי?
- מה הייתי רוצה להעביר הלאה, ומה הייתי רוצה לשחרר?
אין תשובות נכונות או לא נכונות.
אלה רק שאלות שיכולות לפתוח פתח להקשבה ולהבנה עמוקה יותר של עצמנו.
רגע למחשבה
אנחנו לא בוחרות את הסיפור שבו גדלנו.
אבל אנחנו כן יכולות לבחור איך להמשיך לכתוב את הפרקים הבאים.
אני מאמינה שכאשר אנחנו מבינות את הדפוסים שמלווים אותנו, אנחנו יכולות לבחור אילו מהם אנחנו ממשיכות לשאת, ואילו הגיע הזמן לשחרר.
ולפעמים, גם הגוף הוא חלק מהמסע הזה.
חשוב לדעת
ההתבוננות בקשר שבין הגוף, הרגש וחוויות החיים מבטאת את הגישה הטיפולית שלי. היא אינה מהווה קביעה רפואית או פסיכולוגית, ואינה מחליפה אבחון, ייעוץ או טיפול רפואי.